הרומן של ראשון לציון והעברית

ההיסטוריה המשותפת של בית הספר ״חביב״
והשפה העברית – סרגל זמן

1882
Sep 29

המושבה הראשונה

תרמ"ב-תרמ"ג

הכל החל בט"ו באב, חג האהבה, שנת תרמ"ב, יום ייסודה של המושבה הראשונה של העלייה הראשונה – ראשון לציון.

Sep 29

לימודי קודש ב”חדר”

בשנה הראשונה לייסוד המושבה מזמין אהרן מרדכי פריימן, ממייסדי המושבה, את המלמד והשוחט ובודק (שו"ב) הירושלמי, הרב חיים טוביה רפפורט, ללמד את ילדי המושבה. הילדים מתכנסים באוהל, המשמש כמעין "חדר" בחלקה של פריימן, ולומדים לימודי קודש.

1883
Sep 29

“בית אוצר ספרים”

“בית אוצר ספרים”

48 שנים לאחר מכן נפתחת בראשון לציון הספרייה ע"ש ז"ד ליבונטין ורעייתו ציפורה-פייגה. בתצלום, הנחת אבן הפינה, תרצ"ב, 1931

תרמ"ג

נפתחת הספרייה, שהייתה למוסד הציבורי הראשון שהוקם בראשון לציון.

Sep 29

ה”חדר” עובר לדירה

ה”חדר” עובר לדירה

דיוקן שרגא הייסמן

תרמ"ד
"החדר" עובר לדירה קטנה בביתו של שרגא פייבל הייסמן, שם שכנו גם בית הכנסת ובית הוועד.

1885
Sep 29

לימודי חולין

תרמ"ה
תלמידי ה"חדר" בבית הייסמן מתחילים ללמוד עם המורה שלמה וינציג מקצועות חולין: צרפתית, חשבון, גיאוגרפיה והיסטוריה. וינציג משמש כמעין מנהל של המוסד החינוכי.
מורים אחרים באותה תקופה: יהושע אוסוביצקי, פקיד הברון, מלמד צרפתית, שמחה בונים מלמד יהדות, אברהם ברד מלמד חומש ורש"י, שלמה אבולעפיה מלמד צרפתית, מרדכי לובמן מלמד יהדות, תנ"ך, משנה, גמרא ולשון עברית, בתרגום ליידיש.

1886
Sep 29

אבן הפינה לבית הכנסת

אבן הפינה לבית הכנסת

רישום בית הכנסת מתוך עיתון "המליץ", ט"ו באב תרנ"ב, 8.8.1892, לרגל עשור לייסוד המושבה. הרישום הופיע במסגרת סקירה על מושבות הברון.

על פי גיליון כ"ב של "הצבי", ביום ה' אדר ב' תרמ"ו, 12.3.1886, מונחת אבן הפינה של בית הכנסת.

Sep 29

“בית אולפנא”

“בית אולפנא”

כיכר המייסדים ובית הכנסת בשנות ה־20 של המאה ה־20. מבט לכיוון מזרח

בראשית אותה שנה הופך ה"חדר" ל"בית אולפנא" והלימודים עוברים מביתו של שרגא פייבל הייסמן לשלושה חדרים במרתף בית הכנסת הנבנה. מאחר שגג בית הכנסת טרם נבנה, בימי החורף הגשומים נערכים הלימודים בביתו של אברהם מרקוביץ. פקידות הברון ממנה את המורה מרדכי חביב לובמן למנהל בית האולפנא.

Sep 29

ייסוד בית הספר לבנות

ייסוד בית הספר לבנות

בית אברמוביץ, 1966. צילום: ניצה וולפנזון

בשנת 1886 נוסדת מסגרת בית הספר לבנות. בית הספר לבנות פועל מביתם של שרה וזאב אברמוביץ. הבנות לומדות עם המורה אבולעפיה בלשון הצרפתית.

Sep 29

מרדכי לובמן מנהל את בית הספר

מרדכי לובמן מנהל את בית הספר

דיוקן מרדכי לובמן

תרמ"ו-תרמ"ח
בין השנים 1888-1886 מנהל לובמן את בית הספר ועושה חיל. בשנת 1888 ממנה אותו הברון למשגיח על כל בתי הספר במושבות יהודה.
בגיליון "הצבי" מיום כ"ב בסיון תרמ"ח, יוני 1888, נכתב: "האדון מ' ליובמן נמנה למשגיח על כל בתי הספר במושבות שבסביבתינו, ופעם בשני שבועות יסבב בהמושבות ויתבונן להלימודים ויראה לתקן הדרך לתחיית לשון עברית. האדון דוד יודילוביץ' נמנה למלמד עברית בראשון לציון תחת השגחת האדון ליובמן. גם הנערות תתחלנה לדבר בלשון עבר. בשעת הלימוד לא תשמע בבית הספר כל לשון אחרת זולתי עברית."
עוד על מרדכי לובמן ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

Sep 29

“התקווה”

תרמ"ו-תרמ"ז
"התקווה", למילותיו של נפתלי הרץ אימבר וללחנו של שמואל כהן, מחלוצי המושבה ראשון לציון, מושרת לראשונה במושבה והופכת ברבות השנים להמנון הלאומי.

Sep 29

המנון המושבה

המנון המושבה מושר בפי זרובבל חביב (1987-1894), בן המושבה



ההמנון "האח ראשון לציון", המשמש כהמנונה של ראשון לציון עד היום, נכתב בידי הנער אריה ליפא שליט, בן למשפחה מחלוצי ראשון לציון, ללחן של ליאון איגלי, בוגר הקונסרבטוריון בפטרבורג.
במהלך שנת 1886, שבה שהה איגלי במושבה, הוא הלחין חמישה שירים עבריים: שלושה משיריו של נפתלי הרץ אימבר ("תקוותנו", "ראשון לציון" ו"משמר הירדן"), ושניים משיריו של אריה ליפא שליט ("האח ראשון לציון" ו"אליך אבינו"). עוד על כך תוכלו לקרוא בבלוג "עונג שבת"

1888
Sep 29

דוד יודילוביץ’ מנהל את בית הספר

דוד יודילוביץ’ מנהל את בית הספר

דיוקן דוד יודילוביץ

תרמ"ח-תר"ס
דוד יודילוביץ' מתמנה למנהל בית הספר, ובהשראת אליעזר בן־יהודה זוכה העברית, לראשונה, למעמד מרכזי בתוכנית הלימודים. בית הספר העממי בראשון לציון הופך לבית הספר הראשון בארץ ובעולם שבו מלמדים את כל מקצועות הלימוד בעברית. וכפי שכתב יודילוביץ' בספרו "ראשון לציון התרמ"ב-התש"א": "בית הספר העברי החדש הוא הגשר לתחיית העם, לתחיית הארץ ולתחיית הרוח: לשון עברית מדוברת בפי הדור החדש".

עוד על דוד יודילביץ' ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1890
Sep 29

ספרי לימוד בעברית

ספרי לימוד בעברית

"הדיבור העברי – ספר לימוד שפת עבר למתחילים", ספר לימוד שיצא לאור בוורשה, 15 שנים מאוחר יותר

תר"ן
מורי בית הספר כותבים את ספרי הלימוד בעברית. דוד יודילוביץ' והמורה והמילונאי יהודה גרזובסקי (גור) מחברים את סדרת ספרי "בית הספר" להוראת דקדוק, חשבון, מקרא ועוד.
סדרת ספרים זו מודפסת בפריז, במימונו של הברון רוטשילד, ומוענקת כמתנת בר מצווה לבנו יעקב ג'יימס דה רוטשילד.
ספרים אחרים שמחברים מורי בית הספר מודפסים גם הם בסיוע הברון ובאמצעות יועצו מיכאל ארלנגר בבית דפוס בירושלים. לובמן מחבר ספר לידיעת הארץ, יודילוביץ' מחבר ספר גיאוגרפיה ומערכי שיעורים בטבע, שרגא פייבל רוזן מתרגם חומרים לשיעורי היסטוריה ואליעזר בן־יהודה מחבר את "דברי ימי ישראל".

1891
Sep 29

“אסיפת המורים” העבריים

תרנ"ב
"אסיפת המורים" העבריים הראשונה מתכנסת במושבה, בראשות דוד יודילוביץ', מרדכי חביב לובמן ויהודה גור גרזובסקי. כאן נולדת הנהגת החינוך העברי בארץ ישראל.

Sep 29

הצגות בעברית

הצגות בעברית

ידיעה בדבר העלאת מחזה. מתוך עיתון "המליץ", יום ד', ז' בניסן תרנ"א, 15 באפריל 1891

דוד יודילוביץ' מעלה עם תלמידי בית הספר את החזיונות "מיכה יוסף לבנזון" מאת יל"ג (יהודה לייב גורדון), את המחזה "זרובבל" מאת משה לייב לילינבלום ואת "חזון החשמונאים" מאת אליעזר בן־יהודה.

1892
Sep 29

“עולם קטֹן”

“עולם קטֹן”

שער גיליון "עולם קטן"

תרנ"ב- תרנ"ג
עיתון הילדים העברי הראשון, "עולם קטן", יוצא לאור על ידי מנהל בית הספר דוד יודילוביץ', המורה יהודה גור גרזובסקי ואליעזר בן־יהודה. במשך עשרה חודשים יוצאים לאור שבעה גיליונות, לצד עיתון "הצבי".

Sep 29

לימודים בבית הכנסת

לרגל עשור לייסוד המושבה, במסגרת סקירה על מושבות הברון, מפרסם עיתון "המליץ" ביום 8.8.1892, כי: "שני בתי ספר לנערים ולנערות בנויים בגאווה ויתר בניני הקהילה וגם ביה"כ בגובה שתי קומות".

1893
Sep 29

עפפן

בגיליון א', שנה ב', של "עולם קטֹן", 20.10.1893, מספר נחשון בן עמינדב, תלמיד בבית הספר העממי בראשון לציון (לימים בית ספר "חביב"), כי בטיול מיוחד נאספו מורים ותלמידים על גבעות החול שממערב למושבה, ו"מורינו הכינו לנו עפפן (טיארה בערבית) גדול מאד." עוד מספר נחשון, כי אורכו של העפיפון היה שני מטרים, רוחבו מטר ועשרה סנטימטרים ואורך זנבו כעשרה מטרים. על העפיפון נכתב: "העפפן הגדול לתלמידי ראשון לציון". לאכזבתם של התלמידים לא עף העפיפון זמן רב, בשל הרוח החלשה שנשבה באותו יום.

1895
Sep 29

מבנה בית הספר

מבנה בית הספר

המבנה ההיסטורי של בית הספר העממי. שנת הצילום לא ידועה

תרנ"ה
נבנה בניין בית הספר לבנות, הוא מבנה בית הספר ההיסטורי, שמיועד לשימור במסגרת תוכנית האב לשימור ולחידוש פני המושבה ההיסטורית. בעת הקמתו נבנה מבנה בן קומה אחת. את בית הספר בשנותיו הראשונות (1899-1895) ניהלה בת המושבה שפרה גיסין.

1898
Sep 29

גן הילדים העברי הראשון

גן הילדים העברי הראשון

אסתר שפירא וילדי הגן

תרנ"ח
בשנת 1898 נפתח גן הילדים העברי הראשון בהנהלת הגננת אסתר (גינצבורג) שפירא, בת המושבה. עד שנת 1927 שכן הגן במרתף בית הכנסת, ומשם עבר למבנה ליד גן המושבה. גן הילדים נפתח מתוך צורך ליצור כיתת מכינה לבית הספר העממי, ובלשונו של דוד יודילוביץ נקרא "בית תרבות קטנים".
אסתר שפירא, תלמידה מצטיינת של בית הספר העממי במושבה, נשלחת בעידודו של דוד יודילוביץ' לירושלים, להשתלם בחינוך בגן הילדים האנגלי שניהלה פורטונה בכר. בשובה לראשון לציון נפתח גן הילדים העברי הראשון ואסתר שפירא מנהלת אותו.
עוד על אסתר שפירא ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

ילדים בחצר גן הילדים, תרצ"ב

1899
Sep 29

שפרה גיסין מנהלת את בית הספר לבנות

שפרה גיסין מנהלת את בית הספר לבנות

המנהלת שפרה גיסין ותלמידותיה

תרנ"ה-תרנ"ט
שפרה גיסין למדה בבית הספר העממי במושבה והייתה תלמידה מצטיינת. בסיום לימודיה, בשנת 1892, נשלחה על ידי פקיד הברון אליהו שייד ללמוד חינוך והוראה בפריז.
עוד על שפרה גיסין ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1900
Sep 29

ישראל בלקינד מנהל את בית הספר

ישראל בלקינד מנהל את בית הספר

דיוקן המנהל ישראל בלקינד

תר"ס
ישראל בלקינד מתמנה למנהל בית הספר ומאחד את בית הספר של הבנים ובית הספר של הבנות למוסד לימודי משותף. בלקינד משמש בתפקידו זה שנה אחת.
עוד על ישראל בלקינד ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

Sep 29

עברית במקום צרפתית

עברית במקום צרפתית

דיוקן הברון רוטשילד

הברון רוטשילד עוזב את ניהול המושבה וניהול המושבות עובר לידי יק"א, החברה היהודית להתיישבות. השפה העברית תופסת את מקומה של השפה הצרפתית בניהול ענייני המושבה.

1901
Sep 29

נסים כרסטני מנהל את בית הספר

תרס"א-תרס"ד
עוד על נסים כרסטני ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1902
Sep 29

זלמן לוי רוזין וספריית בית הספר

תרס"ב
לאחר שלימד ברחובות וביפו מגיע זלמן לוי רוזין, בהשפעתו של ישראל בלקינד, לראשון לציון. הוא מתחיל ללמד בבית הספר העממי ומייסד את ספריית בית הספר.
עוד על זלמן לוי ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

Sep 29

עדות על העברית בחליפת מכתבים

תרס"ב
מתוך חליפת מכתבים של ילדי ראשון לציון לאחיהם בגולה:
"...[ילדי המושבה] מדברים רק בשפתנו הקדומה... כי הלא היא השפה אשר בה דבר ה' אל אבותינו... ובה כתובה תורתנו... וגם יפה היא ונעימה מאוד, ובדברנו בה נמלא את אחת מחובתנו בתור יהודים נאמנים לעמם ולארצם." "עולם קטן", גיליון 42, תרס"ב

1904
Sep 29

יהודה לייב מיטמן-כהן מנהל את בית הספר

יהודה לייב מיטמן-כהן מנהל את בית הספר

דיוקן המנהל מיטמן-כהן

תרס"ד-תרס"ה 1905-1904 
יהודה לייב מיטמן-כהן מנהל את הבית הספר ומחזק את הלימוד בעברית. באותן שנים היו בבית הספר רק כיתות (מחלקות) א'-ד', ורק לאחר שנים הנהיגו שמונה שנות לימוד. עם סיום כהונתו עובר מיטמן-כהן ליפו ומקים, יחד עם פניה אשתו, בית ספר פרטי בשני חדרים בדירתם. בית ספר זה יהפוך לימים ל"הגימנסיה העברית", בית הספר העל־יסודי הראשון בארץ ובעולם שבו שפת הלימוד הייתה עברית.


כיתת תלמידים, 1905

1906
Sep 29

חשבון בעברית

תרס"ו
נסים כרסטני, מנהל בית הספר והמורה לצרפתית, עוזב את בית הספר והעברית מחליפה את הצרפתית בלימודי חשבון, היסטוריה וטבע בכיתות הגבוהות (ה'-ח'), שעד שנה זו נלמדו בצרפתית, בגלל חוסר ספרי לימוד בעברית.

1908
Sep 29

הקמת תנועת הנוער

הקמת תנועת הנוער

"אגודת פרחי ציון", ראשון לציון. גלויה בהוצאת מ. פכטר ושות', קהיר ויפו

תרס"ח
ביום כ"ז בתשרי תרס"ט יוזמים ומקימים המורה זלמן לוי רוזין ותלמידי בית הספר העממי את "אגודת פרחי ציון", תנועת נוער עברית, שנועדה לסייע לקליטת ילדים ניצולי פרעות קישינב, שהעלה ישראל בלקינד לארץ ישראל. 

1909
Sep 29

יוסף ויתקין מנהל את בית הספר

יוסף ויתקין מנהל את בית הספר

המנהל יוסף ויתקין בין מורים ותלמידים של בית הספר. מבין המורים: יושב שלישי מהמרכז שמאלה

תרס"ט-תרע"א 1911-1909 
יוסף ויתקין החל ללמד בבית הספר העממי בראשון לציון בשנת 1902, ובעבודת קודש זו, כפי שכינה אותה, שימש עד למותו ב־1912. בשנת 1909 התמנה למנהל בית הספר. לפני שהחל ללמד בראשון לציון, לימד וניהל בתי ספר בגדרה ובכפר תבור.
עוד על יוסף ויתקין ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1912
Sep 29

אברהם הלוי מנהל את בית הספר

אברהם הלוי מנהל את בית הספר

המנהל אברהם הלוי (יושב במרכז). תמונת מחזור, תר"פ, 1920

תרע"ב-תר"פ 1920-1912
עם עלייתו ארצה, בשנת 1911, נקרא אברהם הלוי להחליף את יוסף ויתקין שחלה, ולנהל את בית הספר העממי. בארץ הולדתו רוסיה נמנה הלוי עם מייסדי "החדר המתוקן", שבו למדו עברית בעברית. כמו כן, היה חבר באגודת "חובבי שפת עבר", שהפיצה את השפה העברית ברוסיה, וניהל את הגימנסיה העברית לבנות.
עוד על אברהם הלוי ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1913
Sep 29

שיעורים למבוגרים

מתוך הסרט "חיי היהודים בארץ ישראל – 1913", שצולם ביוזמת נח סוקולובסקי וחברת המזרח באודסה, לקראת הקונגרס הציוני ה־11, שנערך בווינה בשנת 1913. כך נראים החיים בראשון לציון ב־18 במאי 1913

תרע"ג
במבנה בית הספר נפתחים שיעורי ערב בשפה ובספרות עברית למבוגרים חברי המושבה.

1921
Sep 29

אהרון קרון מנהל את בית הספר

אהרון קרון מנהל את בית הספר

המנהל אהרון קרון (יושב במרכז), תש"ז, 1946

תרפ"א-תש"ו
1946-1921
לאחר שפעל תשע שנים למען בתי ספר בגליל התחתון, הגיע אהרון קרון ב־1921 לראשון לציון. הוא החל לנהל את בית הספר ודאג להרחבתו – הוספת חדרי לימוד והרחבת החצר. בחצר בית הספר הקים, יחד עם התלמידים והמורים, גינת ירק גדולה שסיפקה לתושבי הסביבה זרעים ושתילים.
עוד על אהרון קרון ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1930
Sep 29

בניית קומה שנייה לבית הספר

בניית קומה שנייה לבית הספר

מבנה בית הספר בן שתי הקומות, שנות ה־30 של המאה ה־20

התר"צ
בשנת 1930 מתרחב המבנה ונבנית הקומה השנייה של בית הספר. מאז, שער בית הספר נושא את הכתובת תר"צ, השבה ומופיעה בתצלומים מאותה תקופה.

1947
Sep 29

יונה עדיני מנהל את בית הספר

יונה עדיני מנהל את בית הספר

דיוקן המנהל יונה עדיני, שנות ה־60 של המאה ה־20. באדיבות בנו, עו"ד חיים עדיני

תש"ז-תשכ"ו 1966-1947
יונה עדיני החל ללמד בבית הספר העממי בראשון לציון בשנת 1936, ושם דגש על מקורות התרבות והשפה העברית – תנ"ך, אגדה, מפרשים – כמו גם על לימודי היסטוריה ודקדוק. משנת 1947 ועד לפרישתו לגמלאות ניהל את בית הספר, אשר ביוזמתו, בשנת 1951, קיבל את השם "חביב".
עוד על אהרון קרון ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1950
Sep 29

שנות ה־50, בניית האגף הגדול הצמוד למבנה ההיסטורי

שנות ה־50, בניית האגף הגדול הצמוד למבנה ההיסטורי

החזית המערבית של מבנה בית הספר ההיסטורי, שרטוט מתוך תיק תוכנית השימור

תש"י

1951
Sep 29

בית הספר על שם “חביב”

בית הספר  על שם “חביב”

השם "חביב" על בניין בית הספר

תשי"א
בית ספר עממי שני נבנה במושבה, ובית הספר העממי הראשון משנה את שמו ל"חביב", על שמו של דב חביב לובמן, בן המושבה וראש המועצה, איש חינוך וסופר עברי.

1966
Sep 29

אריה שוורץ מנהל את בית הספר

אריה שוורץ מנהל את בית הספר

דיוקן המנהל אריה שוורץ

תשכ"ו-תשמ"א 1981-1966 

1981
Sep 29

תמר אבן מנהלת את בית הספר

תשמ"א-תשמ"ד 1984-1981 
תמר אבן, בתו של המנהל אהרון קרון, גדלה והתחנכה בראשון לציון ולמדה בבית הספר העממי בעיר. במשך עשרות שנים הייתה מורה בבית הספר, כיהנה כסגנית מנהל ובעשר השנים האחרונות עד לפרישתה ניהלה את בית הספר.
עוד על תמר אבן ניתן לקרוא באלבום המשפחות של מייסדי ראשון לציון

1984
Sep 29

רחל אשל מנהלת את בית הספר

תשמ"ד-תשנ"ד 1994-1984 
רחל אשל ניהלה גם את אגף החינוך בעירייה והייתה יועצת העירייה לאקדמיה במינהל החינוך לתרבות, השכלה והכשרה.

1986
Sep 29

מרכז רון ורדי

תרמ"ו-תשע"ג 2013-1986
במשך 17 שנים פועל מבית הספר "חביב" מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים. המרכז פועל ב"בית מדליה" (שכונה אז "בית השרת").

1994
Sep 29

איריס הלפרין-פלג מנהלת את בית הספר

תשנ"ד-תשע"ה 2015-1994
איריס הלפרין-פלג, בת ראשון לציון, מנהלת את בית הספר במשך 20 שנה.

2008
Sep 29

“לשון ראשון”

“לשון ראשון”

כרזה של כנס "לשון ראשון 10", 2017

תשס"ח
בשנת 2008 נוסד "לשון ראשון", הכנס השנתי בנושא השפה העברית, בהפקת החברה העירונית ראשון לציון. במסגרת הכנס נערך טקס הענקת פרס ראש הממשלה ללשון העברית.
עוד על הכנס ניתן לקרוא כאן

2013
Sep 29

“בית מדליה”

“בית מדליה”

שלט בית מדליה

תרע"ג
מטה ההקמה של בית לעברית מתחיל לפעול מ"בית מדליה", בתחומי בית הספר "חביב". הבית נבנה בשנת 1885 ומתגוררת בו משפחת מדליה – אברהם, פסיה וחמישה ילדיהם. בשנת 1938 עובר הבית מרשות משפחת מדליה לרשות בית הספר העממי. במהלך השנים משמש המבנה ביתו של שמש בית הספר, חדר האחות, חדר תצוגה היסטורי ועוד. ב־2016 מקבל "בית מדליה" בחזרה את שמו בטקס חגיגי ובהסרת הלוט מעל שלט המוצב בכניסה לבית.


"בית מדליה" כיום, לפני שימור. צולם מתוך חצר בית הספר "חביב"

Sep 29

שגרירי בית לעברית

"הסיפור המטייל" הראשון, יוני 2014. בית לעברית ובית הספר "חביב". צילום: עידן גרוס

בשנת 2014 החלה פעילות "שגרירי העברית" של בית לעברית. בפעילות משתתפים תלמידי "חביב" בכיתות ד'-ו', בהנחייתה של טלי לקס-צור. במסגרת פעילות זו התקיים המיזם "הסיפור המטייל", שבו יצאו השגרירים עם סיפור שכתבו לטייל בלב העיר ההיסטורית של ראשון לציון.

2015
Sep 29

ענת רחמנוב מנהלת את בית הספר

תרע"ה
ענת רחמנוב, תושבת ראשון לציון מזה 20 שנה, מנהלת את בית הספר היסודי "חביב" משנת 2015 ועד היום. ענת בעלת תואר ראשון בחינוך ובגיאוגרפיה ותעודת הוראה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני בתקשוב ולמידה מהמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה.
בוגרת קורס מובילים פדגוגיים בבתי ספר, תוכנית לרכזי מתמטיקה ותוכנית אקדמאית דו־שנתית להכשרת מנהלים באוניברסיטת תל אביב. בעבר ניהלה ענת את  בית הספר היסודי "יובלים" בפתח תקווה ואת  חטיבת הביניים "רמות" בבת ים.

Sep 29

בית לעברית, ראשון לציון

בית לעברית, ראשון לציון

ב־24 בספטמבר 2015 נרשם בית לעברית, ראשון לציון כתאגיד עירוני, חל"צ עירונית, ח.פ מספר 515063196.

2018
Sep 29

500 “חביבים”

500 “חביבים”

לפני 119 שנים – תלמידי בית הספר העממי בשיעור התעמלות, בהנחיית המורה דוד יודילביץ', 1899

תשע"ח
152 שנים עברו מאז היווסדו של בית הספר, וכיום מונה בית הספר היסודי "חביב" 18 כיתות א'-ו', ומעל 500 תלמידים.

Sep 29

התחדשות ושימור: שלב ראשון

בחודש אפריל 2017 החל השלב הראשון בהתחדשות ושימור מתחם בית הספר "חביב": תחילת בניית מבנה חדש לבית הספר.

2020
Sep 29

בניית בית לעברית

בניית בית לעברית

מתחם בית לעברית המתוכנן, מראה על

תש"פ
צפי לתחילת בניית המבנה של בית לעברית כחלק ממתחם בית הספר "חביב".

* התצלומים באדיבות מוזיאון ראשון לציון, אלא אם צויין אחרת. לרוב, שם הצלם ומועד הצילום אינם ידועים. * קטעי העיתונות מתוך ספריית העיתונות באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.

WordPress Video Lightbox Plugin