בלוג ארגון בוגרי חביב, מיסודו של בית לעברית

זכרונות הגייה חלבּית. קובי גינדי

הוריי, מנחם ואסתר גינדי ז"ל, עלו לארץ מחלבּ שבסוריה, שם נולדו. הם דיברו איתנו עברית חלבּית, במבטא האופייני. כך, למשל, הודגש השווא הנע, במיוחד בתחילת המילה, אך לא רק. דיבור כזה הקנה יופי מיוחד לכל מילה. בנוסף, הייתה הבחנה בין דגש קל לדגש חזק, כאשר הדגש החזק בוטא באופן חזק ומודגש, ממש כשמו. האות צ' בוטאה כאילו היא ס' ("נוח איש סדיק היה בדורותיו"). כמובן, האותיות הגרוניות, ח' וע', בוטאו כשהן מגיעות עמוק מתוך הגרון. גם האות ק' בוטאה כאות גרונית, וכך הובדלה מכ' דגושה. והיו שבטאו גם את האות ט' כאות גרונית, וכך הבדילו את הגייתה מהגיית האות ת'.

אין מי שמדבר כך היום, פרט למי שעלה מחלב. אם כי, בבתי כנסת ספרדיים שבהם מתפללים "בנוסח ירושלמי", הוא הנוסח החלבי, מקפידים על ביטוי חלק מהדגשות אלה.

 

הוריי ידעו גם צרפתית, ובה דיברו בינם לבין עצמם, במיוחד כאשר לא רצו שנבין אותם. סבתי שרה, שגרה בביתנו כל חייה, דיברה איתנו בעיקר ערבית. ברבות הימים הייתה השפה הערבית שבפיה שזורה גם בעברית (רצוצה, יש לומר), מה שהעניק לי ולאחיי את הזכות ללמוד את השפה הערבית ולהצליח לתקשר איתה.

אני ממש נהנה לחזור ולהגות את השפה העברית במבטא החלבי המקורי. אני לא יכול להרשות לעצמי לעשות זאת באופן שוטף, כי אז דבריי יישמעו מגוחכים.

אחרי הכול, המבטא החלבי מזכיר לא מעט את המבטא של השפה הערבית, שהייתה שפת האם של הוריי, והיא שהשפיעה עליהם גם בדברם את השפה העברית.

אולם, כאשר העליתי מופעים אישיים על הבמה, ושיחקתי את אבי או דמויות "חלביות" אחרות, התענגתי על המבטא.

ובצניעות ראויה אומר, כי החלבים ששמעו אותי, אמרו כי היטבתי לבטא את השפה העברית במבטא החלבי המקורי.

להמשך קריאה

ערב בוגרים כותבים

הנכם מוזמנים
לערב בוגרים כותבים
יום שני, 8.10.18, כ"ט בתשרי תשע"ט, בשעה 19:30
באודיטוריום מוזיאון ראשון לציון, רחוב אחד העם 2
חמישה בוגרים ותיקים של בית ספר "חביב" יספרו על כתיבתם ועל ספריהם:
פרופ' בת ציון עראקי-קלורמן, פרופ' ארנון סופר, פרופ' דני כספי, עו"ד רמי דמארי, תא"ל (מיל') עזריאל נבו
מנחה: יאיר אלוני

מספר המקומות מוגבל - הקדימו להבטיח מקומכם בטלפון: 03-5274577

עלות כרטיס 40 ₪ - ניתן לרכוש בכניסה לאירוע במוזיאון

 הערב נערך בשיתוף פעולה בין: 

בית לעברית ראשון לציון    מוזיאון ראשון לציון     העמותה לתולדות  ראשון לציון

 

להמשך קריאה

סליחות, זיכרון ילדות. קובי גינדי

מתוך המופע האישי "שלווה", יוני 2009 

"סליחות! סליחות!... קומו, עורו לתפילת הסליחות!...

אחינו בית ישראל, עורו, התעוררו לעבודת הבורא.

סליחות! סליחות!..."

השעה שלוש בלילה... אני ילד בן 11, שומע, כמו מתוך שינה, את הקריאה של השמש, ואני קופץ מהמיטה החמה ורץ לבית הכנסת, שנמצא ממש צמוד לבית המגורים שלנו, לתפילת הסליחות.

וגם אם השעה שלוש בלילה, הרי ברחוב שלנו יש כבר תנועה לא קטנה של אנשים, וכולם אצים־רצים לבתי הכנסת, לאמירת הסליחות.

אחרי הכול, הרחוב שלנו, רחוב נחמה, הוא "הרחוב של בתי הכנסת". כי ברחוב הקטן שלנו מתנשא בראש הגבעה "בית הכנסת הגדול", ומתחתיו "בית הכנסת של הפועלים", ובהמשך הרחוב – בית הכנסת הספרדי "שבת אחים", שנוסד על ידי עולי העיר דמשק. ובית הכנסת "שלנו", הנמצא בצמוד לבית הוריי, הוא בית הכנסת "אברהם אבינו", שנוסד על ידי העולים מחאלב שבסוריה, שהגיעו למושבה ראשון לציון בשנות ה־30. ומולו, בית הכנסת "גודעי" של התימנים.

ועל אלה, אבא היה אומר "אשריהם ישראל", איש־איש ונוסח התפילה שלו. וכך אני קם בלילה ורץ לתפילה, וזאת במשך למעלה מחודש ימים! כי אצלנו, הספרדים, אומרים את תפילת הסליחות 40 יום, מא' דראש חודש אלול ועד יום הכיפורים. לא כמו אצל אחינו, האשכנזים, עשרה ימים...וזהו...

ועל מה אני, הילד הקטן, רץ לילה־לילה לתפילת הסליחות? האם כדי לבקש "מחילה, סליחה וכפרה" על עוונות ופשעים וחטאים, שחלילה "חטאתי, עוויתי ופשעתי"? האמת, לא ממש...

אני רץ לבית הכנסת כדי לשיר את התפילות ואת הניגונים הנהדרים. איזה כיף לשיר עם כל המתפללים את "אדון הסליחות" ועוד פיוטי תפילה וניגונים נפלאים.

אבל, בעיקר, אני רץ לבית הכנסת כדי לקבל הזדמנות לסלסל בקול הצייצני שלי, וגם "לחטוף" מאיזה ילד אחר מהשכונה איזשהו סולו, למשל את "בזוכרי על משכבי". 

בשביל סולו כזה שווה להתעורר כל כך מוקדם, לא? 

 

להמשך קריאה

בוגרי “חביב” ותיקים מקבלים תלמידים חדשים העולים לכיתה א

במסגרת פעילות ארגון בוגרי "חביב" - הזמין בית לעברית חמישה-עשר בוגרות ובוגרים ותיקים של ביה"ס "חביב" לברך תלמידים העולים השנה לכיתה א'.
-
ההתרגשות היתה רבה: הבוגרים הוותיקים בירכו את התלמידים הצעירים בטקס קבלת פנים שערך לכבודם ביה"ס וסיפרו לילדים זיכרונות מהימים בהם למדו ב"חביב".
הורי התלמידים הצעירים הזילו דמעה לנוכח המעמד המרגש ומנהלת ביה"ס הודתה לבוגרים הוותיקים ובירכה את הבוגרים ואת הילדים.
-
הבוגרים שהשתתפו במפגש, ואת חלקם תראו בתמונות: רינה ויהודה לביב, חיים עדיני, רם זמסקי, רבקה רסינסקי, מרים עצמון לבית פריימן, שוש ויוסי קשת, שלמה הינדי, סוני חלמיש ואהובה אורן לבית אברמוביץ, אופירה שפינר ובני ברגר, רבקה וינר, אלישע בנימין.
גם אנחנו בבית לעברית מתרגשים עם הקטנטנים הנכנסים בימים אלה לשורות בית הספר ומאחלים להם ולכל תלמידי כיתה א׳ שנת לימודים פוריה ומהנה בעברית, ובכלל!
-
ידיעות אחרונות פרסמו כתבה נרחבת בעקבות היוזמה החגיגית ומיוחדת.

קיראו את הכתבה בידיעות אחרונות! 

 

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון שביעי: רם חביב

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
את הראיון השביעי במיזם ערכנו עם רם חביב
-   
רם חביב ז"ל נולד בישראל בשנת תרפ"ה, 1925, ונפטר בספטמבר 2018
רם בוגר בית הספר העממי (לימים "חביב"), נצר לשושלת משפחות דב חביב ומרדכי חביב (לובמן).
רם, בן 93 וצלול בעת שראיינו אותו, סיפר בלשון עברית עשירה וצחה על אהבת הקריאה שלו, על נעוריו בראשון לציון ועל ימיו כחבר בהגנה, בפלמ"ח, בצבא הבריטי (במסגרתו שירת בעירק במצרים ובאירן), ובצבא ההגנה לישראל (בו שירת בחטיבת גבעתי ובחיל המודיעין). 
רם סיפר על חברותו ב"הגנה" ובמחתרת הציונית עת שירת בעירק במצרים ובפרס; על שירותו ב"פלמ"ח" ובצבא הבריטי; על שירותן בצה"ל בחטיבת גבעתי ובחיל המודיעין; על עבודתו בשירות המדינה, עת שימש בתפקידים בכירים וביניהם: כלכלן במשרד רה"מ (בהיותו סגן מזכיר הממשלה לענייני כלכלה יזם את הקמת מל"ח - משק לשעת חירום); קונסול ישראל בניו יורק ומנהל מרכז ההסברה בארה"ב; מנהל הקרן הקיימת בבריטניה ובאירלנד; סמנכ"ל במשרדי הממשלה למסחר ותעשייה, לאנרגיה ולתשתיות; ועוד
-   
צילום  בווידיאו: עמיקם גולדמן
-   
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.
-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.

 

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון שישי: מרים פריימן

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
את הראיון השישי במיזם ערכנו עם מרים פריימן
-   
מרים עצמון לבית פריימן
 נולדה בישראל בשנת תרצ"א, 1931
למדה 8 שנים בבית הספר העממי (לימים "חביב").
בוגרת מחזור שנת 1945
עבדה בבנק "הלוואה וחסכון" והתנדבה במוזיאון ראשון לציון ובמשרד הבריאות.
מרים גרה בראשון לציון
-   
צילום בווידיאו: עמיקם גולדמן
-   
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.

-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.
-   

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון חמישי: יהודה ורינה לביב

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
את הראיון החמישי במיזם ערכנו עם הזוג יהודה ורינה לביב
-   
יהודה לביב (יולביץ) - נולד בישראל בשנת תרפ"ז, 1927
יהודה בוגר בית הספר העממי (לימים "חביב"), במחזור של שנת 1941
בשנת 1945 התגייס יהודה לפלמ"ח, ובשנת 1947 היה מפקד ביחידה המגויסת של ראשון לציון. במלחמת השחרור היה מ"מ בגדוד 52 של גבעתי.
יהודה היה חבר בהנהלת "קרן פועלי בניין", ושימש כמנהל קרן ביטוח באזור הדרום.
בשנת 1971 הצטרף אל  תזמורת האורקסטרה המחודשת של ראשון לציון וניגן בה בטרומבון עד שנת 2016.
-   
רינה לביב (מילטין) נולדה בישראל בשנת תרצ"ה, 1935
רינה בוגרת בית הספר העממי (לימים "חביב"), במחזור של שנת תש"ט, 1949
רינה היתה מורה ומנהלת בית ספר יסודי בבת ים, וכשפרשה פתחה  וניהלה יחד עם יהודה את החנות "פנאי לי" בראשון לציון, חנות שהיתה מקום לעלייה לרגל לחובבי  עבודות המלאכה.
-   
צילום בווידיאו: עמיקם גולדמן
-   
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.
-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.

להמשך קריאה

ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב” – ישיבה רביעית

ישיבה רביעית של ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב”
התכנסה ב–1 ביולי 2018, יח' בתמוז תשע"ח

סדר יום הוועדה כלל:

סקירה של התפתחות וגדילה של ארגון הבוגרים המונה נכון למועד הישיבה: 1,700 בוגרים

הצגת מטרות הארגון

הצגת פעולות שקודמו במהלך שנת הפעילות הראשונה של הארגון

דיון בנוגע למטרות הארגון

גיבוש תכנית עבודה לשנת הפעילות 2019

 

להמשך קריאה

דברי חכמים בנחת נשמעים. מכתב מהמורה לאה נגלברג קרניאלי

לתלמידיי מכיתה א', שסיימו לימודיהם ב"חביב" בשנת תשי"ח – 1958, מקדישה אני לכם סיפור שהתרחש בשנה"ל תשי"א – 1951.

תודה לכם על שהזמנתם אותי למפגש מרגש זה ותודה לכם על שעשיתם אותי מורה, יותר משאני עשיתי אתכם תלמידים.

הכיצד? ב-1 בספטמבר 1950, בהיותי בת 19, עמדתי בפניכם נרגשת וחוששת. נרגשת מן הזכות שנפלה בחלקי ללמד באותו בית ספר שבו למדתי אני ושהיה בשבילי בשעתו כל עולמי. חוששת מן הצורך להיכנס לנעליה הגדולות של מחנכת. התאמצתי והשתדלתי מאוד לשמור על קור רוח, כדי שאתם והוריכם לא תבחינו בחוסר הביטחון שלי.

קראתי, כמתבקש, את שמות התלמידים, ובתוך כך, כשאני עדיין משקשקת, הבחנתי מזווית העין  בשני תלמידים שברחו מן השורה. האחד – עמי וכסלר והשני – שלמה קרסנובסקי, שבכלל החליט שבית הספר אינו בשבילו. לא נעלבתי ושתי הבעיות טופלו. עמי עבר אל כיתתה של המורה רותי ושלמה נשאר איתנו בכיתה, מלווה באימו ובצעצועים למשך ימים אחדים.

הייתם ילדים חביבים, תמימים, אבל פטפטניים, ואני, עם חוסר הניסיון שלי, לא ידעתי איך להתגבר על הרחש התמידי. עד שיום אחד חליתי, ודווקא לפני מסיבת חנוכה – מסיבה ראשונה שלי ושלכם ביחד עם ההורים. ויתור לא בא בחשבון, והמסיבה התקיימה בנוכחות ההורים, כשאני קודחת מחום, צרודה מאוד, אבל כולם מרוצים וגם אני.

איבדתי את קולי לחלוטין והרופא המליץ להיעדר מבית הספר למשך שלושה חודשים, כדי שמיתרי הקול ינוחו. אחרי שלושה ימים, כשהצלחתי להשמיע קול, חזרתי ללמד אתכם, ועד היום אני נוטה לאבד את קולי.
ואיך הסיפור הזה קשור אל העובדה שאתם "עשיתם" אותי מורה?

כשחזרתי לאחר שלושה ימי היעדרות, בלי יכולת להרים את קולי, נעלם הרחש בכיתה, נעלמו הפטפוטים. הבנתי שאם אני רוצה שקט בכיתה, עלי לדבר בקול חלש. אכן, דברי חכמים בנחת נשמעים.

 

שלכםבאהבה ובתודה,

לאה קרניאלי (בשבילכם נגלברג)

להמשך קריאה

פגישת מחזור בוגרי ובוגרות 1951

הזמנה לפגישת מחזור:

בוגרות ובוגרי מחזור 1951

בוגרות ובוגרים יקרים, עם הגיעכם לגבורות - בית לעברית וביה"ס חביב
מזמינים אתכם 
לחגוג יחד יום הולדת - 80 במתחם חביב ההיסטורי

המפגש יתקיים ביום ג', כ"ט בסיון, תשע"ח, 12.6.18 בשעה 19:00

רח' אחד העם 7 ראשון לציון, חצר בית ספר חביב

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון רביעי: ריבה ושלמה פרנקל

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
 
את הראיון הרביעי במיזם ערכנו עם הזוג ריבה ושלמה פרנקל
-    
שלמה פרנקל נולד בגרמניה בשנת תרפ"ט, 1929, ועלה לארץ בשנת תרצ"ח, 1938
שלמה בוגר בית הספר העממי (לימים "חביב")
בנערותו היה שלמה כבאי מתנדב ב"גדוד הכבאים המתנדבים" במושבה ראשון לציון, והיה מדריך בגדנ"ע. שירת ב"הגנה", שירת בצה"ל כקצין בחיל רגלים. אחרי שחרורו התנדב לפקד על תחנת הכיבוי  בין השנים 1986.-1956
שלמה היה חבר אגד. גר בראשון לציון
-    
ריבה פרנקל (טפר) נולדה בבסרביה בשנת תרצ"ה, 1932, ועלתה לישראל בהיותה בת שנה.
ריבה בוגרת בית הספר העממי (לימים "חביב")
ריבה עבדה כפקידה בכירה בבנק הלוואה וחסכון, בבנק לסחר חוץ, ובבנק הבינלאומי
גרה בראשון לציון
-    
צילום בווידיאו: עמיקם גולדמן
-    
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.
-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.

להמשך קריאה

ארגון בוגרי “חביב” – מפגש עם תלמידי כיתות ה’ ו’ של ביה”ס “חביב”

חמישה בוגרים ותיקים, חברי ארגון בוגרי "חביב", התארחו בכיתות ה' ו-ו' של בית הספר "חביב", וספרו על חוויותיהם מימיהם כתלמידים בבית הספר.
-
הבוגרים סיפרו על משחקיהם בהפסקה, עונשים שקיבלו, שיעורי הבית, סיפור על מורים, שיעורי חינוך גופני, שיעורי מוסיקה, שיעורי גינה, שיעורי מלאכה ועוד
-

***
-
ב-24 במאי פרסם המקומון  "גל גפן ראשל"צ" כתבה על אודות מפגש החגיגי.
ראו כאן תצלום הכתבה



להמשך קריאה

אלבום מחזורים: קול קורא לאיסוף תמונות

אלבום כל המחזורים!!!
בית לעברית ובית הספר "חביב" 
מפיקים את אלבום תמונות המחזור 
של בוגרי "חביב" לדורותיהם
-
בוגרי חביב ומוריו,
עד כה נאספו 74 תמונות מחזור מתוך כ-120 תמונות.
להשלמת האלבום נבקש את שיתוף הפעולה שלכם:
-
אנו מחפשים את תמונות המחזור שלכם או של הוריכם וסביכם, ומבקשים את עזרתכם באיסוף תמונות חסרות למחזורים שבגרו בשנים:
-
1899, 1900, 1901, 1902, 1903, 1904, 1906, 1907, 1908, 1909, 1912, 1913, 1914, 1915, 1916, 1918, 1919, 1923, 1925, 1927, 1929, 1930, 1931, 1932, 1933, 1934, 1936, 1937, 1938, 1939, 1940, 1941, 1943, 1949, 1951, 1956, 1961, 1974, 1976, 1980, 1985, 1987, 1989, 2003, 2004, 2016
-
אם בידיכם תמונה מאחד המחזורים הנ"ל,
אנא הביאו אותה אלינו, או התקשרו ואנו נתאם איסוף שלה.
את התמונות נסרוק ונשיב לידיכם.
-
את האלבום ההיסטורי נשיק באירוע חגיגי עליו נודיע מראש
-

למסירת תמונות, אנא צרו קשר עם לי וולפר, בית לעברית ראשון לציון
-
רח' אחד העם 7, בתוך מתחם בית הספר "חביב" 

טלפון: 03-5274577

דוא"ל: lee@hebrewcenter.co.il

להמשך קריאה

בית לעברית החל את פעילותו בפייסבוק

במרץ 2018 החל בית לעברית את פעילותו בפייסבוק
-

בעמוד הפייסבוק של בית לעברית נעלה על נס את העברית כמעצבת של זהותנו ושל עולמנו התרבותי. נכנס תחת קורת גג אחת את בוגרי בית הספר "חביב" המיתולוגי לדורותיהם ונייצר ביחד קהילה תוססת ושוחרת עברית כתרבות.
-

אתם מוזמנים לקרוא את התכנים שנשתף על הקיר, ולשתף סיפורים משלכם.

להמשך קריאה

המורה אדר קיסרי ו’מלחמת השפה’ ב”חביב”

מאיר גבע
-
בסוף נובמבר 2015 בגיל 89 נפטר אדר קיסרי. אדר היה סופר, משורר, מתרגם ועורך שהחל את פעילותו כמורה. ואיזה מורה! בחביב הוא לימד שנה אחת בלבד – אך הותיר חותם מיוחד. הוא נחת עלינו בכיתה ד' (1953), רזה עם קול רועם, נחוש כולו ללמדנו כל נושא אבל בעיקר עברית כהלכה. כזכור לבני דורי נפתח כל יום לימודים במסדר עם הנפת דגל המדינה, תקיעה בחצוצרה וכל שאר מרכיבי הטקס - ואוי למאחרים!
-
בבקרים שבהם אדר קיסרי היה ממונה על המסדר, חשו הכול – כולל צוות המורים - כי יש כאן הגזמה יתרה. אדר ניהל את המסדר כאילו היינו בבית ספר לקצינים ולא דרדקים ב"חביב". אבל בתוככי הכיתה שרר עולם אחר, ואתאר רק מהלך אחד נהדר וייחודי של אדר: 'מלחמת השפה'. כי אצל אדר כל פעילות נראתה ונשמעה כמו מלחמה - והוא המפקד.
על מנת להניע אותנו לדבר ולכתוב עברית כהלכתה, הוא יזם השתתפות של כל ילדי הכיתה באיתור שגיאות וטעויות של... כל ילדי "חביב", כולל המורים. כיצד? כל תלמיד קיבל פנקסון, ובמהלך ההפסקות כאשר כל ה'חביבים' היו בחצר, אם שמע שגיאה מפי מישהו הוא ניגש אליו, רשם את שגיאתו ו...החתים אותו! יושר ואמינות! אתם ודאי יכולים לתאר לעצמכם משהו דומה לזה בימינו...
'מלחמת השפה' של אדר ותלמידיו נמשכה כל השנה, ובסיומה קיבלו ה'מנצחים' פרסים - ספרים כמובן (!). אם יש משהו בולט מיוחד במינו שזכור לי מימי "חביב" זהו ללא ספק אדר קיסרי ומלחמת השפה העברית שלו.
-
וכמו כל מלחמה, גם לזו היה אפילוג, אבל לשם שינוי נחמד ממש. יולי 1971, אני בשירות מילואים אינסופי בקו הבקעה. מוצב 'ינשוף' היה הראשון ששופץ והיה למקום אנושי יחסית, ושם אני רואה ארון ספרייה, פותח אותו ובוחן את תכולתו. ספר אחד צד מיד את עיני: "טרזן והילד הכושי", שזכור לי מימי הנעורים. אני פותח אותו ומחסיר פעימה: בדף הראשון רשומה ברכה בכתב יד: למאיר גוטמן (שם משפחתי דאז), פרס ראשון במלחמת השפה. בברכה ובהצלחה - אדר קיסרי.
ישבתי עוד קצת בחברת טרזן והילד ואדר קיסרי, ואז השארתי את הספר בספרייה. בתור קורא מס' 92 של הספרייה העירונית בראשון לציון, ידעתי שספרים צריך להחזיר.

להמשך קריאה

ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב” – ישיבה שלישית

ישיבה שלישית של ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב”
התכנסה ב22 בפברואר 2018, ז' באדר תשע"ח

סדר יום הוועדה כלל:

התייחדות עם זכרה של פרופ' רונית מטלון ז"ל.
רונית היתה חברה בוועדת ההיגוי של בית לעברית

יהודה סתיו,
עורך איגרת המידע של בית לעברית, סיפר
על פעילות ועדת ההיגוי של איגרת המידע 

חשיבה משותפת ודיון של חברי הוועדה בנוגע לפעילויות
שהארגון יכול לפעול בהן

 

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון שלישי: דבורה פופקו

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
את הראיון השלישי במיזם ערכנו עם דבורה פופקו
-   
דבורה פופקו (פליגלמן) נולדה בקישנוב בשנת תרפ"ח, 1928, ועלתה לישראל בשנת תרצ"ד, 1934 דבורה בוגרת בית הספר העממי (לימים "חביב")
-
את שירותה ב"הגנה" החלה דבורה כבר בגיל 14, עת הדריכה תלמידי תיכון להשתמש בנשק. בצה"ל שירתה בחטיבת גבעתי והיא מי שאיירה את סמל החטיבה.
במשך שנים רבות עבדה כמנהלת חשבונות, והתנדבה בויצ"ו,  ביד שרה, באגודה למלחמה בסרטן ובארגון הסורופטימיסט  - ארגון נשים א-פוליטי הפועל למען קיום זכויות האדם ולקידום מעמד האישה.
-
צילום בווידיאו: רותי גינדי, חברת ארגון בוגרי "חביב"
--
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.
-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.
-   

 

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון שני: ירדנה חיטרוש

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
את הראיון השני במיזם ערכנו עם ירדנה חיטרוש.
ירדנה חיטרוש, בת ראשון לציון, ילידת שנת תרצ"ב, 1932
בוגרת בית הספר העממי (לימים "חביב")
מורה מיתולוגית ללשון ולספרות בבתי ספר בראשון לציון. עסקה בהדרכת מורות במרכז הפדגוגי בעיר.
-   
צילום בווידיאו: רותי גינדי, חברת ארגון בוגרי "חביב"
-   
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.
-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.
-   

***
-     
ירדנה חיטרוש הלכה לעולמה ב-13 באוגוסט 2018
-   
את ירדנה פגשנו לפני שמונה חודשים, וישבנו עמה יחד ללמוד ממנה על העברית האהובה עליה, ועל ימיה כתלמידת בית הספר העממי במושבה (לימים "חביב"), וכמורה ללשון עברית במשך שנים רבות.
פגשנו אישה חדת מחשבה, מלאת חן ומלאת הומור. העברית על לשונה של ירדנה נשמעה כל כך יפה. פגשנו מספרת סיפורים נפלאה.
ירדנה חיטרוש, בת ראשון לציון - 2018-1932
יהי זכרה ברוך

 

להמשך קריאה

פרויקט תיעוד בוגרים. ראיון ראשון: קובי גיסין

בית לעברית החל במיזם תיעוד ותיקי בוגרי בית הספר חביב – בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם זיכרונות כתלמידים, סיפורי חוויות לימודיות וחברתיות בבית, בבית הספר, בכיתה, בחצר, בתנועת הנוער ועוד 
-   
הצורך לתעד את ותיקי בית הספר "חביב" מובן מאליו - סיפוריהם נושאים את המסורת המפוארת של המקום, מוריו ותלמידיו. כל יום שעובר מרחיק אותנו מן העבר המפואר של בית הספר "חביב", ואנו בבית לעברית מבקשים לתעד ולהנציח את העבר הזה באמצעות איסןף זכרונות והנצחתם.
-   
הסרטונים יחשפו זיכרונות אישיים ורגעים מתוך מורשת צבעונית ועשירה של המושבה שהנחילה לנו את השפה ואת התרבות העברית בתקופת היישוב ביהודי טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.
-   
ארכיון החומרים המצולמים ישמש כלי חשוב בשימור המורשת של בית הספר העממי "חביב" בפרט, ושל השפה העברית בכלל. הארכיון "יפגיש" את בוגרי בית הספר, יחבר בין עבר והווה - קשישים וצעירים - פסיפס של אנשים שהתחנכו כולם ב"חביב" ומשמשים לו שגרירים.
-   
בעתיד, יונגש החומר המצולם לציבור במאגר תיעוד בוגרי "חביב" באתר האינטרנט,  וישמש כחומר גלם לסרטונים שיוצגו בחדרי בית לעברית בפני ציבור המבקרים.
-   
את הראיון הראשון במיזם ערכנו עם קובי גיסין
-   
קובי (יעקב) גיסין נולד בראשון לציון בשנת תרצ"ד, 1934  
קובי בוגר בית הספר העממי (לימים "חביב")
את שירותו הצבאי עשה כנגן בתזמורת צה"ל. כשלמד בדבלין  ניהל את בית הספר היהודי, ובו לימד את העברית בהברה ספרדית.
קובי היה  המייסד והמנהל של גימנסיה "אריאל" בראשון לציון והיה  מנהל בית ספר "ויצו" ברחובות.
לימים הקים וניהל את  בית הספר הפתוח "אבשלום" בראשון לציון.
קובי כיהן כנשיא בני ברית בראשון לציון, וכנשיא ארצי וסגן נשיא עולמי של ג'י.סי.
-  
צילום בווידיאו: רותי גינדי, חברת ארגון בוגרי "חביב"

 

להמשך קריאה

ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב” – ישיבה שניה

ישיבה שניה של ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב”
התכנסה ב27 בנובמבר 2017, ט' בכסלו תשע"ח

לי וולפר, מנהלת ארגון הבוגרים – סקרה את פעילות הארגון:

- אל הארגון מיום הקמתו הצטרפו כ-1,000 בוגרים
- ברכות לקאת חג החנוכה נשלחו במייל לכל הבוגרים הרשומים
- החלה פעילות הספוקנוער לשירה מדוברת, עם תלמידי כיתות ה' ו-ו' של בית בפר "חביב"
- החלה פעילות "ספרים על המפה" בשיתוף בית לעברית וחברים מארגון בוגרי "חביב"
- החלה העבודה על כינוס התצלומים לאלבום המחזורים
- בקרוב בית לעברית יחל בתיעוד בווידיאו של בוגרי "חביב" הוותיקים




 

להמשך קריאה

שמים את ההיסטוריה של ראשון לציון על המפה

בשנה החולפת קיים בית לעברית שיתוף פעולה עם חברת ההזנק mappo, שנוסדה על ידי היזם דדי צוקר. Mappo, או בשמה הקודם Books On Map, היא פלטפורמה דיגיטלית, המחברת בין תכנים (למשל, תכנים ספרותיים) ובין המקום שבו הם מתרחשים, באמצעות סימונם על מפה.

בית לעברית, בשיתוף חברים מארגון בוגרי "חביב", העלה על מפת ראשון לציון מעל 220 ציטוטים מטקסטים שונים הנוגעים למקומות בראשון לציון.

להלן קישור לאתר עם ציטוט מתוך הספר "רישון - המזרח הפרוע", מאת אורי פורת.

 

מעוניינים להעלות ציטוטים הנוגעים לראשון לציון? אתם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות כתובת המייל, ונדריך אתכם: info@hebrewcenter.co.il

 

להמשך קריאה

ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי “חביב” – ישיבה ראשונה

ישיבה ראשונה וחגיגית של ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי "חביב"
התכנסה ב-2 ביולי 2017, ח' בתמוז תשע"ז
-

סדר יום הוועדה כלל:
-
ברכות:
דב צור, ראש העיר ובוגר בית הספר "חביב"
ענת רחמנוב, מנהלת בית הספר "חביב"
פארה חודורוב, מנכ"לית בית לעברית ובוגרת בית הספר "חביב"
-
מצגות וסקירה:
פארה חודורוב – על היסטוריה של "בית מדליה" - הוא מטה ההקמה של בית לעברית
-
אדר' מאירה קובלסקי – אפרת קובלסקי אדריכלים, אדריכלית בית לעברית בוגרת בית הספר "חביב" - על התכנית האדריכלית של המתחם.
-
מורן שוב
, אוצרת ההקמה של בית לעברית – על התוכנית האוצרותית ותוכנית ההעשרה של בית לעברית
-
שלי פז
, מנהלת המדיה הדיגיטלית של בית לעברית - על הפייסבוק ועל תכנים של ארגון בוגרים
-
עו"ד חיים עדיני וסגן אלוף (מיל') עזריאל נבו – , חברי ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי "חביב" - על חשיבות ההקמה של של בית לעברית.
-

חברי ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי בית הספר “חביב” מיסודו של בית לעברית
סמדר אייל, דר’ רונית בנדורי, רותי גינדי, פארה חודורוב
עו”ד מושיק טופורובסקי, איציק כרמלי, אהבה לב, אורית לבנברג
תת אלוף (מיל’) עזריאל נבו, יהודה סתיו, עו”ד חיים עדיני, אורלי פרומן
אורלי פרומר, יוסי רזי, אלוף (מיל’) דני רוטשילד, ענת רחמנוב, פרופ’ חרמונה שורק, טובי שורק, עו”ד דנה שחר, אטל שרביט, דר’ יאיר שרן
לי וולפר – מנהלת ארגון הבוגרים

 

להמשך קריאה