מילון ראשון לציון

הערך "יוּדָהלֵבְאִישׁ" - השם העברי שבו חתם על מאמריו המורה דוד יודילוביץ'. מתוך מילון ראשון לציון

מבחר צירופים ומטבעות לשון מתולדות המושבה והעיר ראשון לציון, שנוסדה בשנת תרמ”ב, 1882 לכבוד ילדי בתי הספר של ראשון לציון, ולקראת כנס “לשון ראשון” ה-12
ל’ בשבט – ד’ בשבט תשע”ט, 9-5 בפברואר 2019


מילון ראשון לציון נועד לשקף באמצעות מילים, מטבעות לשון וקטעי שירים את תולדותיה ואת אופייה המיוחד של העיר מאז היווסדה. המילון נבנה באמצעות עיון בחומרי ארכיון רבים, וביניהם ספרי זכרונות, עלונים ומאמרים על ההיסטוריה של העיר, מידע המצוי ברשת ועוד. בין הספרים שבהם הסתייענו בולטים ספרו רחב היריעה של דוד יודילוביץ’, והספר “הפרלמנט של רישון” מאת אורי פורת.

הערכים נבחרו מתוך החומר העצום שעמד לרשותנו על פי הייחוד הלשוני שלהם, ויכולתם לשקף תקופה או מאפיין של חיי המושבה והעיר.
ערכים רבים מתייחסים לשנים הראשונות. תקופות חלוץ, בראשון לציון כמו במקומות יישוב אחרים, מניבות שפה מיוחדים וביטויים מיוחדים, והדבר בא לידי ביטוי במילון. ערכים אלה הם גם הצדעה לדור המייסדים, שרבים מצאצאיו חיים עד היום בעיר וברחבי ישראל


המילון נכתב על ידי ד”ר רוביק רוזנטל, בשיתוף עם מוזיאון ראשון לציון ובית לעברית.

ייעוץ וסיוע ארכיוני: ד”ר דליה גרפי

א

אברהם בגדים ישנים. תושב העיר שלקח על עצמו לספק בגדים לעולים התימנים בראשית המאה העשרים, וכונה על ידיהם בשפתם אברהם שלילה.


אוקָבָה בית חרושת לסכיני גילוח שהוקם בראשון לציון ב-1936, ונקרא על פי ראשי התיבות של משפחת המקימים. ‘אוקבה’ היה שנים רבות מותג בינלאומי ושם נרדף לסכיני גילוח.

אֲזורֵי מַבָּ”ת שיטה שעוצבה בראשון לציון המאגדת במתחם אחד פונקציות שונות. מב”ת, בראשי תיבות: מסחר בילוי תעשייה.

אֶזְרָחִים וְתוֹשָׁבִים מונחים שנקבעו בתקנון היישוב עם העלייה על הקרקע. האזרחים הם בעלי הקרקע שהקימו את היישוב ובעלי זכות דיבור והצבעה. התושבים הם אלה שהגיעו אחרי ההקמה, חלקם רכשו קרקע, וחלקם עסקו בעבודות שונות.

אִי נָקִי ביטוי של ראשוני ותיק להתלונן על שולחן מלוכלך במסעדה: “שולחן זה הוא אי נקי”.

אין למד. הרוסים הראשונים בראשון לציון התקשו לבטא את האות למד, ולכן התחמקו ממילים הכוללות למד. במקום “ניפגש על יד מגדל המים” היו אומרים “ניפגש בשעה שמונה ליד הרֶזֶרווּאָר”.

אנחנו מבני ראשון לציון גיבורי שירו של חיים חפר “אוהבי הטבע”, שהושר על ידי התרנגולים. על המורה לטבע הושר: “אצלנו בראשון היתה משולה/ לנוף ראשוני וקרקע בתולה”.

אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאַנְשֵׁי הָעִיר שני צדדים בוויכוח הסוער על הפיכת ראשון לציון לעיר בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת. ראשון לציון הפכה ממושבה לעיר בשנת 1950.

אֲסֵפַת הכורמים אסיפה של אגודת הכורמים בשנת 1909 שבה נישאו נאומים ביידיש. האירוע גרר מכתב נזעם של בן יהודה, שאיים לנתק קשר עם המושבה. הוא כתב: “הזאת ראשון לציון? … שבה ניתנה זכות החיים לדבור העברי קודם מבכל שאר המושבות?!”

אֲסֵפַת הַמּוֹרִים
התאגדות המורים הראשונה בארץ ישראל, שהוכרזה בראשון לציון ב-1892 ביוזמת דוד יודילוביץ ויהודה גור. 11 שנים לאחר מכן הוקמה בעקבות זאת בזכרון יעקב הסתדרות המורים. ההתאגדות זכתה להתקפה קשה מצד היישוב החרדי הישן, ותוארה כיצור של השטן שנועד “להביא כליה על ישראל”.

ב
בְּאֵר “מָצָאנוּ מַיִם”
הבאר הראשונה שבה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. ממוקמת בדרום-מזרח המדרחוב, ולצידה מגדל המים הישן. הביטוי “מצאנו מים” מופיע במכתב של זלמן לבונטין, המתאר את גילוי הבאר.

בול ראשון לציון בול מיוחד שהופק בעקבותההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון במלחמת השחרור, שגרמו להתמעטות הנסיעות, והביאו להסדרת שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות.

בוֹקָה סְמֶל השם שנתנו ילדי ראשון לציון למשחק הקפיצות הקרוי ברחבי הארץ “אסומניה אבודניה”.

בית המרזח של האדון קלס הפאב הפופולרי בשנותיה הראשונות של ראשון לציון.

בית הפקידוּת
 הבית בו עבדו פקידי הברון. ובקומת הקרקע היה דיר לבהמותיהם של אנשי הפקידות.

בְּנֵי בִּיל”וּ הבילויים שהגיעו לראשון לציון ב-1882 ועוררו מחלוקת ביישוב על קליטתם. זלמן דוד לבונטין תמך בהם מפני שרצה להכניס רוח צעירה ליישוב, אך המשפחות המייסדות התקוממו על שעליהם להתחלק בכסף הברון עם צעירי ביל”ו.

ג
גן הילדים העברי הראשון
 הוקם ביוזמת המורה דוד יודילוביץ ב-1898 יחד עם הגננת הראשונה אסתר שפירא.


ה

הֶאָח רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, עִיר כּוֹנְנוּ יָדֵינוּ
המילים הראשונות של שיר שנכתב על ידי אריה ליפא שליט בן ה-16 ב-1886, והיה לאורך שנים מעין המנון בלתי רשמי. בהמשך כתב: “למענן סבלנו, שפכנו דמנו, ועמך יחד נחיה בעונג ודרור, לנצח לנצח עד שנות דור”.

הַגְּבֶרֶת וְהַשִּׁפְחָה כינוי ליחסי העברית והצרפתית, במסגרת הוויכוח האם יש ללמד במושבה בצרפתית. ב-1899 החליט ועד המושבה שהעברית היא השפה השלטת. המורה ברזילי, ממורי בית הספר העממי העברי הראשון (לימים בית הספר “חביב”) קבע כי העברית היא הגברת והצרפתית השפחה, “אך אוי לה לגברת שיש בביתה צרה כזאת”.

הגדוד העברי הראשון לציון כוח מגן עברי שהוקם על ידי ז’בוטינסקי ב-1918, ואליו התגייסו בני המושבה. נקרא באנגלית first judaen.

הגשר לתחיית העם בית הספר העברי הראשון,התואר שניתן לבית הספר חביב, נוסד ב-1886 על ידי דוד יודילוביץ. יודילוביץ הגדיר אותו ביום הייסוד “הגשר לתחיית העם, לתחיית הארץ, לתחיית הרוח”.

הדגל דגל שרקעו לבן, עם שני פסי תכלת מכל צד, ומגן דוד באמצע, הונף בראשון-לציון בט”ו באב תרמ”ה (1885) במלאת למושבה שלוש שנים. הדגל נוצר על ידי ישראל בלקינד, איש ביל”ו, ופאני מאירוביץ’, בהשראת הטלית כסמל יהודי. ככל הנראה הוא שימש השראה לדגל התנועה הציונית שנבחר בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, ובהמשך היה לדגל מדינת ישראל.

הולכים לשים אותם תחת הג’ומס. נאמר על נפטר המובא לקבורה. בית הקברות נקבע על  גבעה נטועה עצי שקמה, הלא הם הג’ומסים.

החדר. המוסד הראשון ללימוד בראשון לציון. נפתח ב-1883, בביתו של המייסד שרגא פיבל היסמן.

הָיָה לִי תֶּקֶר בָּאוֹפָן דרך של ותיקי ראשון שהקפידו על שפה גבוהה להודיע על פנצ’ר בגלגל.

הכביש הטורקי הרחוב הראשי במושבה בשנותיה הראשונות, שהיה מרוצף אבנים. יתר הדרכים לא היו סלולות.

הַמַּדְלִיקָן כינויו של מדליק הפנסים במושבה הוותיקה.

הַמִּנְיָן בית הכנסת הזמני שהוקם במושבה עם הקמתה באוהל של לוי הכהן אייזנבנד. בית הכנסת עבר באותה שנה לצריף של יעקב דב פישלזון. ב-1889 הושלמה הקמת בית הכנסת הקבוע, הניצב עד היום במרכז העיר.

המושבה אשר עיני כל חובבי ציון אליה כינוי רווח לראשון לציון בימי העלייה הראשונה.

הסופר קלאסיקו של הכדוריד הישראלי מפגש בין שתי הקבוצות המובילות בכדוריד הישראלי לאורך שנים רבות: מכבי והפועל ראשון לציון.

הַפּוֹסְטָה
בית הדואר שאסף סביבו את תושבי המושבה שחיכו למכתבים ולכסף שהיו מגיעים בדיליז’נס. מנהל הפוסטה שמואל סגל כתב: “זהו המרכז שדרך בו עוברות כל השמועות, הבשורות והידיעות השונות מכל המינים, וזהו פתח התקווה לכל ברנש למינהו”.

הפרדס של נחמיאס המקום שבו נקבע בית הלורדים של הפרלמנט של רישון, לאחר שהועבר ממדרגות בית הכנסת שבמרכז המושבה.

הַפַּרְלָמֶנְט שֶׁל רִישׁוֹן מפגש שבועי של קבוצה מובחרת מאנשי ראשון לציון שנהגו להתכנס עוד בימי היישוב ולהחליף דעות נחרצות בכל נושא שעל הפרק. הפרלמנט של רישון שימש השראה לפרלמנטים דומים בערים אחרות. העיתונאי הראשוני אורי פורת פרסם את עלילות הפרלמנט בספר, וכתב בסופו: “רישון שלי היא אוסף דמויות אגדיות שהפכו למונומנט/ וכל קורותיהם הריהם כתובים בדברי ימי הפרלמנט”.

הצ’מפיון. כינוי של איציק צוויספלד, מוותיקי רישון שהפרסם בכוחו הרב וביכולתו האתלטית, ובכך שגבר בנצחונו על אצן אוסטרלי בינלאומי.

הרובע אזורי הבילוי של ראשון לציון הנמצאים באזורי מב”ת. המתחם המפותח יותר נמצא באזור התעשייה הישן בצפונה של ראשון לציון, ומכונה “הרובע”.

הֶרְצְל וְהֶרְצְלִיָּה
שמות שניתנו לילדים שנולדו בראשון לציון, בעקבות ביקורו של הרצל במושבה בשנת 1898.

השֶריף כינויו של יצחק רגוניס, השוטר היחיד במושבה בשנותיה הראשונות. פעילותו התמקדה בעיקר בציד אנשים נוסעים באופניים ללא רישיון, שאותם זיכה בקנס של עשרה גרוש. 

הַשַּׁתְפָנִיָּה השם העברי שניתן לקומונה של מייסדי ראשון לציון, שהחליטו על מבנה שיתופי של היישוב החדש. הרעיון ירד לאחר זמן קצר, ועל פי לבונטין משום ש”התחיל הרקב לאכול אותו פנימה”.

התקוה ההמנון הלאומי לעתיד שכתב נפתלי הרץ אימבר בעיר יאסי שברומניה. הוא קוצר במושבה, ונקרא “תקוותנו”. האיכר הראשוני שמואל כהן התאים את הטקסט למנגינה של שיר עם מולדבי.

ו
ועד חלוצי יסוד המעלה
 ועד שנוסד ביפו בכ”ח אדר תרמ”ב, ושימש כעין משרד קליטה לעולים החדשים שהגיעו ליפו.  אנשיו הם שהקימו את ראשון לציון בט”ו באב תרמ”ב 31.7.1882.

ח
חָבִיב
שם המשפחה העברי של מרדכי לובמן, מנהלו הראשון (1888-1886) של בית הספר העברי במושבה ראשון לציון. “ליובמן” פירושו מרוסית “אדם אהוב”. ככל הידוע, מרדכי לובמן לא השתמש בחייו בשם “חביב”, אלא שבתעודה מטעם הפקידות העותומנית צוין שם המשפחה “חביב” ולא “לובמן”. לדברי יעקב חביב, בנו של מרדכי לובמן, בספר “מרדכי לובמן ז”ל – האיש ופועלו” – הפקיד התורכי תרגם בעצמו את השם “ליובמן” ל”חביב” ביודעו כי “ליובית” ברוסית פירושו “לאהוב”.
מרדכי חביב לובמן (1895-1857) עשה חיל, ובשנת 1888 מינה אותו הברון רוטשילד למשגיח על כל בתי הספר במושבות יהודה (ראשון לציון, גדרה, באר טוביה, נס ציונה, רחובות). לובמן היה שותף מרכזי יחד עם דוד יודילוביץ’ לערש החינוך בעברית, ולהנחלת הלשון העברית במושבה ראשון לציון.
• בֵּית הַסֵּפֶר “חָבִיב” בית הספר העברי הראשון, שנוסד בשנת 1886, נקרא בשנת 1951 ע”ש דב חביב לובמן (בן דודו וגיסו של מרדכי חביב לובמן), שהיה ראש המועצה המקומית ראשון לציון, ויו”ר ועד ההורים של בית הספר העממי.

חג שמח אדון גיבשטיין כך בירך לייזר המפוזר, חבר הפרלמנט של רישון, את ראש העיר מאיר ניצן ביום העצמאות 2003, למרות שחנניה גיבשטיין סיים את כהונתו כראש העיר עשרים שנה לפני כן.

חוֹלוֹת רִאשׂוֹן לְצִיּוֹן אזור דיונות נרחב במערב ראשון לציון, ובו מגוון ביולוגי רחב של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים בחולות. הדיונות אִפשרו את הרחבתה של העיר. החולות ניתנו במתנה ב-1915 על ידי המפקד העליון של הצבא התורכי ג’מל פשה, שהתרשם מנוף החולות, וכתגובה לדאגת התושבים מפני התפשטותם. כמה שנים אחר כך אושרה המתנה על ידי הנציב הבריטי.

חנה רובינה אשמה גאנדי, הוא יגאל בקר, דמות מובילה בפרלמנט של רישון בשנותיו הראשונות, ניסה להיות שחקן בהבימה, וחנה רובינא פסלה אותו כמעט בלי להביט בו. כנקמה היה חותם על מכתביו כשלחם באירופה חר”א: חנה רובינא אשמה.

חנויות מפעל.שיטת שיווק ומסחר שבה מפעל פותח בשטחן חנות למכירת תוצרתו. השיטה פותחה לראשונה בארץ בשנות השמונים של המאה הקודמת באזורי התעשייה של ראשון לציון. 

חרושת המעשה אחוזה וקשורה בעבודת האדמה משפט שנכתב על ידי אחרון הבילויים, מנשה מאירוביץ בשנת 1887, ובו הכריז על הצורך בהקמת תעשייה בארץ ישראל

י
יהושע הידוע 
דמות מרכזית בפרלמנט של רישון, שהיה רואה שחורות ושונא אדם. פעם אמר למי שביקש ממנו טובה: “אני מזמין אותך לעבור את רישון לאורכה ולרוחבה, אם תמצא אחד שפעם עשיתי לו טובה, אתה תהיה השני”.

יוּדָהלֵבְאִישׁ
שם עברי שבו חתם על מאמריו המורה דוד יודילוביץ’, מנהלו השני (1900-1888) של בית הספר העברי הראשון (לימים “בית הספר “חביב”). דמות בולטת בראשון לציון, ידידו הקרוב של אליעזר בן יהודה, ומאבות החינוך העברי בארץ ישראל.
• שִׁטַּת הַהִסְתַּכְּלוּת שיטת לימוד שפיתח דוד יודילוביץ’, כדי לסייע לתלמידים ולמוריהם לקיים את שיטת “עברית בעברית”. המורים היו מביאים חפצים לכיתה, מסתכלים בהם ומשננים יחד אם שם החפץ.

כ
כרמל מזרחי
 חברה שהוקמה בורשה בשנת 1903, ועסקה במכירת יין בארץ ישראל ובכל המזרח. משרדי ההנהלה הראשיים שכנו בראשון לציון. יקב ראשון לציון הוקם בידי הברון בשנת 1887, והתחיל לעבוד בשנת 1889.

כשנמות יקברו אותנו שיר עם נפוץ במנגינה סוחפת שהושר בתנועות הנוער: “כשנמות יקברו אותנו/ ביקבי ראשון לציון/ שם ישנן עלמות/ המגישות כוסות/ כוסות יין אדום אדום”.

ל
לוּליק
 כינויו של ישראל פיינברג, אביו של מייסד ניל”י אבשלום פיינברג. לוליק נודע בגבורתו והתפרסם ביכולתו להתגבר על שודדי הסביבה, עד כדי כך שהבדואים קראו לראשון לציון “בלד אל קטלנין”, עיר ההורגים, למרות שפיינברג לא הרג איש.

לִינַת צֶדֶק
אגודה שהוקמה על ידי נשות ראשון לציון בשנותיה הראשונות לטיפול בהתנדבות באנשים חולים ועניים. אחת מעשרות אגודות שהוקמו במושבה לאורך השנים.

מ
מחרשת הברזל 
שכלול של המחרשה הארץ ישראלית על ידי הנער מראשון יצחק לייב טופורובסקי. המחרשה שעיצב חוללה מהפכה בחקלאות ארץ ישראל.

מַעֲיַן שִׁמְשׁוֹן
כינוי למעיין עין הקורא, על פי הזיהוי השגוי שלו עם כפר עיון קרא, שעליו הוקמה התיישבות ראשוני היישוב. הקישור לשמשון הוא בספר שופטים: “וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת־הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר־בַּלֶּחִי, וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי, עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא”.

משולש ז’בוטינסקי כינוי למתחם במרכז העיר שבו הרחובות ז’בוטינסקי והרצל יוצרים מעין משולש. במתחם שכונות יוקרה, גנים וכיכרות. שמו הרשמי: “בנות חיל”.

נ
נחלת.
 שם קיצור שבו מכונה שכונת נחלת יהודה. היא הוקמה בשנת 1913 כמושב ונקראה על שם יהודה לייב פינסקר. בשנת 1988 היא סופחה לראשון לציון.

נעמן. בית הראינוע “נעמן” הוקם בשנת 1927. נעמן היה חבר מחתרת ניל”י שנתפס ונתלה בדמשק, והראינוע נקרא על שמו.

ס
סוסים
 משחק ריצה שהיה נהוג בגני הילדים של ראשון, ודימה דילוגי סוסים.

ע
עִבְרִית בְּעִבְרִית
שיטת הלימוד שהונהגה על ידי בן יהודה וחבריו, שקבעה שיש ללמוד עברית רק בשפה העברית, ויושמה על ידי מורים שרובם כמעט לא שלטו בשפה. היא הונהגה בראשון לציון בהשראת דוד יודילוביץ’.

עֶגְלַת הַתָּמִיד השם שנתן בן יהודה לדיליז’נס, רכב להוסעת נוסעים ששימש שנים רבות לפני הופעת האוטובוסים. אחד הדיליז’נסים הראשונים בארץ ישראל חיבר את ראשון לציון ויפו. הוא נבנה על ידי אזרח המושבה רבי דוד גיסין, שמתח ארבעה קרשים ארוכים על ארבעה אופנים.

עיון קָרָא אדמת הקדש ערבית שעליה הוקמה ראשון לציון. השם נקשר ל’עין הקורא’ המקראית בזכות הדמיון בשם. הזיהוי היה שגוי, אבל בעקבותיו נקרא גן המעיין שבקרבת מקום עין הקורא.

עִיר הַיַּיִן כינוי לראשון לציון בעקבות היקב שפעל בה לאורך 120 שנה. הפזמונאי רמי דקל כתב לכבוד חג היין בראשון לציון שיר שנפתח במילים “פה נחיה בראשון עיר היין/ הביאו אשכולות הענבים”.

עיר הקניונים כינוי שניתן לראשון לציון בשנות ה-90 של המאה ה-20, שבהן פעלו בעיר קניונים רבים. עם הזמן נותרו מהם חמישה בלבד.

עִיר מִקְלָט כינוי שנתן אליעזר בן יהודה לראשון לציון. אשתו חמדה כתבה בזכרונותיה: “אליה ברח בכל עת שהרגיש כי צר לו וכשל כוחו וזקוק הוא לעידוד במלחמתו הקשה”.

עתה, האח, במושבתנו היתה לנו הרווחה שיר שכתב נפתלי הרץ אימבר ב-1884 לכבודה של ראשון לציון. בהמשך הבית נכתב: “שלום ושלווה ברחובותינו, אין פרץ ואין צווחה”.

פ
פֶלַח קֶלַח מתושלח 
שיר-משחק ריצה של ילדי ראשון לציון בעשורים הראשונים. השיר המלא: “קלחפלחמתושלח, קח הפת וטבול במלח, פת בלי מלח אין בה טעם, ואתם יוצאים הפעם”.

פָּרִיז הַקְּטַנָּה כינוי למושבה ראשון לציון בעשורים הראשונים לקיומה, שהתייחס לגינונים האירופים של תושביה, ולציות שלהם לצווי האופנה.

צ
ציוּן אוהבות שפת ציוֹן 
כותרת בהכרזה על הקמת אגודת “דבורה”, לזכרה של דבורה בן יהודה ושימור השפה העברית, על ידי שלוש נשים מראשון לציון: רבקה לובמן, נחמה פוצ’בסקי וצפורה יודילוביץ.

צִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת
כינוי שהעניק הניו יורק טיימס ליעקב חודורוב, השוער האגדי של נבחרת ישראל, תושב ראשון לציון שהחל את דרכו במכבי המקומית.

ק
קירות לכותל.
 דוק מאירוביץ היה אחד המייסדים שלהפרלמנט של רישון, והתפרסם בשיבושי הלשון שלו. פעם קפץ בישיבה וצעק – “הס. סתום ת’פה. קירות לכותל”.

קרן קיימת ראשונית. אגודה שהוקמה בראשון לציון ב-1889, לצורך רכישת קרקעות עבור היהודים. את השם הציע דב חביב לובמן. 12 שנים לאחר מכן ניתן השם לאגודה הארצית לרכישת אדמות ונטיעת יערות, קרן קיימת לישראל.

ר
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן
שמה של העיר, בעקבות הפסוק מספר ישעיהו: “רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּֽן” (מא 27). את השם הציע זלמן דוד לבונטין ביג ניסן תרמ”ב. הוא כותב בספרו “לארץ אבותינו”: “ואקרא שמה ראשון לציון עד היום הזה”. על בחירת השם השפיע גם שילוב הפסוק בתפילת מוצאי השבת. העיר נקראת גם בדרך קיצור ‘ראשון’, במלעיל, ונכתבת לפעמים ‘רישון’.
•  ראשונים תושבי העיר ראשון לציון לדורותיהם.
• רָאשֶׁן לְצִיּוֹן כינוי חיבה לראשון לציון מאז שנות התשעים, בעקבות הצטרפותה של אוכלוסייה גדולה של יוצאי חבר העמים לעיר. השם נהגה במלעיל.

רוּז רוּז כינוי של ילדי ראשון לציון לארינמל (חרק עדין מעופף הדומה בצורתו לשפירית). ילדי המושבה נהגו ללכוד נמלים ולהפנות אותם כטרף לארינמל, ושרו לו: “רוז רוז, תפסנו נמלה, בוא הנה”.

רחבי כתפיים וחזקי שכם. האורפלים, קבוצה מאזור אורפה בטורקיה הגיעו לארץ ישראל בסוף המאה ה-19. ב-1902 הגיע האורפלי יצחק סולימן לראשון לציון ובעקבותיו נוצרה קהילה שהקימה את בתיה בעצמה. דב לובמן תיאר אותם כ”רחבי כתפיים וחזקי שכם”.

רשימת התימנים. התאגדות של התימנים במושבה בשנים 1925-1919 להשגת מקום במועצה. יוצאי תימן היו תמיד חלק חשוב בנוף העיר.

ש
שְׁמֶנְדְרִיק
כינוי לגלוג לתומכי השפה העברית בראשון לציון בראשית דרכה. ‘שמנדריק’, ביידיש, פירושו פרחח, שובב. המילה חדרה ליידיש ולסלנג הישראלי בעקבות שמו של טיפוס חסר אישיות במחזותיו של אברהם גולדפדן.

שער ראשון השער הפונה לראשון לציון ממחנה צריפין, בעבר סרפנד. סביב שער ראשון התחולל קרב קשה במלחמת העצמאות.

ת
תִּזְמֹרֶת
מילה שחידש בן יהודה ב-1893 עבור ‘קונצרט’ (שאינה מילה עברית). כאשר הוקמה האורקסטרה של ראשון לציון ב-1895 בחרו נגניה את המילה “תזמורת” במקום השם המשכילי “חבורת נוגנים בכלי שיר”. בן יהודה, שראה את המילה על מודעות האורקטסטרה, קיבל את השינוי במשמעות המילה בחיוך.

תרמ”ב 1882, שנת הקמת ראשון לציון. השנה זכתה לציון כשם רחוב במרכז העיר.

חזרה >
WordPress Video Lightbox Plugin