על הקשר בין שפה למבט

מורן שוב, אוצרת בית לעברית

למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם
האם תדעו מהו ״הכישוף״ שמסתתר מאחורי השורה הזו?

בתלמוד הבבלי, במסכת מנחות, העוסקת בין השאר בהלכות ספר תורה, מופיע הדין באשר לאורכה המרבי של שורה כתובה בספר תורה: הדין קובע ששורה לא תעבור 30 סימני דפוס.
זה – למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם – עשרה סימנים במילה האחת, כפול שלוש = שלושים.
והרמב”ם במשנה תורה, בעניין הלכות כתיבת תפילין ומזוזה וספר תורה, אומר: “כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בכתב”. [ספר אהבה – הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז, ד]
 
שורת טקסט – יודע כל מעצב וחש כל קורא – אַל לה לאחז עיניים ולהתארך מדי, שמא תתבלבל העין ותחזור לקרוא אותה שורה שכבר קראה.

תוכלו לתאר לעצמכם שורה ארוכה כל כך? עד שתסיימו לקרוא אותה, תצטרכו לנדוד שוב ימינה ולחזור ולאתר את תחילתה של השורה הבאה. 

העיניים והתודעה – מבקשות לכנס את הקשב ואת המבט; ההכרה והלשון מעדיפות להתקדם בדרך הקצרה.
חזרה >
WordPress Video Lightbox Plugin