כמה הערות על שפת האינטרנט

מאת: ד”ר רוביק רוזנטל

רשת האינטרנט יצרה בתוך זמן קצר ובהיקפים בלתי נתפסים יקום חדש. יקום זה חולש כמעט על כל פן של הציוויליזציה, משכפל אותה ומתכתב עמה. בפנים רבות ביקום הזה השפה היא שחקן מרכזי. אם כן, אין להעלות על הדעת שהאינטרנט לא תשפיע על השפה שמחוצה לה, תעצב אותה ותשנה יסודות מהותיים בשימוש הלשוני.

 

כותבים או מדברים?
רשת האינטרנט שינתה את המוסכמות ואת ההרגלים בתחום התקשורת בכלל, ובתחום התקשורת הבין-אישית בפרט. היא הובילה לשבירתן של שתי חומות ברזל אשר התקיימו בתאוריה ובפרקטיקה התקשורתית עד להופעתה: החומה שבין לשון הדיבור ללשון הכתיבה, והחומה שבין תקשורת ההמונים לתקשורת הבין-אישית. באינטרנט התפתחה וממשיכה לפרוח שפה כתובה המחקה את שפת הדיבור; פורחות בה תכונות-על שבאמצעותן אדם כותב טקסט פרטי לנמען פרטי לכאורה, אבל כל העולם עשוי להיחשף אליו: מהצ’טים והפורומים הפתוחים ועד “פייסבוק” ו”טוויטר”, לרבות כל מה שביניהם.

באינטרנט מתעצבת שפה שהיא בעת ובעונה אחת רדודה ועשירה, פשטנית וחידתית, קצרת רוח ופטפטנית. עבור הדור הצומח בעידן האינטרנט שפה זו אינה שפה ביזארית, אלא אפשרות לגיטימית של שימוש.

 

חומרה בעברית, תוכנה בלועזית
בעולם המחשבים, התחום שבו הצלחתו של המינוח העברי היא הצלחה מלאה כמעט הוא תחום החומרה. אנו יושבים מול “מחשב”, מקלידים ב”מקלדת”, מקליקים ב”עכבר” מול ה”צג”. בתחום התכנות ההצלחות חלקיות. בעיקר מתקשה קהיליית המתכנתים לקבל את הפעלים העבריים שהוצעו לפעולות שונות, ומעדיפה ליצור פעלים ממילים לועזיות: “לקמפל” ולא “להדר”, “לקנפג” ולא “לתצר” ועוד.

תופעה זו מזכירה לא מעט תחומים שבהם הישראלים פועלים בזירה מקצועית ולשונית גלובלית, כמו כלכלה, מוזיקה, מזון, לבוש ועוד. בתחומים אלה אין מוותרים על הלעז מפני שהוא משקף את התרבות שבה נוצרו המונחים. עם זאת, עצם יצירת הפעלים בתצורה עברית היא מהלך אופייני להתאמת עולם תוכן כללי לצורכי העברית. גם המילה הכוללת לתחום, “מרשתת”, לא נקלטה, אך נפוצה דווקא המילה הספציפית פחות, “רשת”. המילה “כרוכית” כחלופה עברית ל”שטרודל” נתפסת כקוריוז.

 

שיחוח ותגובית
בתחום השיח האינטרנטי של כלל המשתמשים השימוש באוצר המילים המוצע מעורב. האקדמיה הציעה הצעות סבירות, כגון “צרופה” כחלופה ל-attachment, “מסרון” כחלופה ל-SMS, “שיחוח” כחלופה ל-chat, ו”תגובית” כחלופה ל-talkback, אך כמעט שלא נעשה במונחים אלה שימוש יום-יומי. לעומת זאת מילים בסיסיות כמו “אתר”, “קובץ”, “דפדפן” ו”מנוע חיפוש” נקלטו, וכך גם הפועל “לגלוש” על נטיותיו השונות. “תג” ו”תיוג” נקלטו גם הן, בזכות הדמיון ואפילו הזהות בינן לבין המונח הלועזי tag. מונח היסוד “אימייל” נותר על כנו, ומשמש גם ככתובת, גם כמסר בודד וגם כשם לתחום כולו, בעיקר בשפת הדיבור. בטקסטים כתובים נפוץ הצירוף הדו-לשוני דואר אלקטרוני, או ראשי התיבות דוא”ל. הצעות לפעלים כמו “לאיימל” או “לדאל” לא נקלטו נכון לכתיבת שורות אלה.
הערבוב הזה של מונחים לועזיים ועבריים אינו חדש. הוא מוכר כמעט בכל תחום שיש לו תחולה תרבותית רחבה, כאמור לעיל. יש לזכור שמדובר במילון המתעצב במהירות ומופעל על ידי מגוון רחב מאוד של משתמשים.

 

רדודה ויצירתית
השאלה השנייה היא כיצד כותבים באינטרנט בעברית. בדומה לשפות השונות והמשפיעות בתחום, גם הכותבים עברית פועלים בשתי מגמות סותרות-משלימות: מצד אחד רידוד, שיטוח וקיצור של השפה, ומן הצד האחר יצירתיות לשונית הבנויה על חיקוי צלילים או מחשבות.
הכתיבה בדואר האלקטרוני מייצגת בעיקר את הנטייה לקצר ולשטח, וכבר נכתב רבות על היסוד המנוכר וחסר הניואנסים של הכתיבה הזאת. מאחר שהעברית היא שפה קומפקטית לעומת שפות לטיניות או גרמניות, התופעה הזאת בולטת בה עוד יותר. העברית אוהבת משפטים קצרים. בשיח הישיר והמיידי, שהוא רוב רובו של השיח האלקטרוני, הנטייה לקיצור ולמידיות חזקה עוד יותר, והעברית משמשת כאן שותף נאמן. שפת המסרונים (או ה”אס.אמ.אסית”) תורמת את חלקה, וסמלה הלשוני הוא המילה “ער” (או “ערה”), מעין שם קוד לאפשרויות קשר שונות.

במשחק הלשוני המרחיב יש לקומפקטיות של העברית תפקיד חשוב. מילה כמו “אחותיייייייייייי” אפשרית רק בזכות כינוי הקניין החבור, כינוי שאינו קיים בשפות אירופיות. חיבורי מילים קיימים בשפות שונות, אך בעברית גם המילה המחוברת יוצרת מוצר לשוני קצר, מ”בצפר” ועד “יהומו”. אונומטופיאות המציגות רגשות קיימות בשפות אינטרנט שונות, ובעברית הן טבעיות מאוד. “פחחחחחחחחחחחחח” או “בעעעעעעעעע” אינן צריכות הסבר. יתרונה של העברית בכל אלה הוא שהיא אינה זקוקה לאותיות המסמנות תנועות – את אלה משלים הקורא בעצמו. יתרון זה משמש כידוע גם באמנות העברית העתיקה של יצירת נוטריקונים.

 

יחי הגמישות
לסיכום, השיח העברי באינטרנט הצליח בלא קושי לאמץ דפוסים ומגמות של השיח הגלובלי המאפיין את האינטרנט, ולסגל אותו לתכונות שונות של העברית. זאת הן מפני שהדורות החדשים נולדים אל השיח הגלובלי הזה, הן מפני שהעברית שומרת על אחת התכונות המרכזיות שלה, תכונה שהועילה לה מאוד לחזור ולהיות שפה חיה בכל התחומים: הגמישות.

 

מתוך הזירה הלשונית

חזרה >
WordPress Video Lightbox Plugin